
שוב נשפך צבע
בכל מקום אליו הסתכלתי מישהי שפכה צבעי אקריליק ואני לא הבנתי למה. הפוסט על הפעם שבה נסחפתי אחרי הרוב והניסוי המשפחתי שלנו ב- acrylic paint pouring.
בכל מקום אליו הסתכלתי מישהי שפכה צבעי אקריליק ואני לא הבנתי למה. הפוסט על הפעם שבה נסחפתי אחרי הרוב והניסוי המשפחתי שלנו ב- acrylic paint pouring.
זה קורה לי לא מעט פעמים כשאני מתחילה לחשוב מחשבה קטנה שמתפתחת די מהר לאיזה ויז'ואל והמקורות מתגלים לי רק בסוף.
תיעוד שהוא גם הדרכה לעבודה באקריליק ורקמה, הפעם (לא ממש מפתיע) דיוקן עצמי… אבל יעבוד עם כל תמונה.
יש במוזיאון ציור של איש מקיא!
כן, אני יודעת איך לגרום לארבעה ילדים בגילאי 2-11 להתלהב מביקור במוזיאון לאמנות, וחולקת בשיטה כמובן.
נסיון להתערות בחברה האמריקאית ומפגש מקרי עם צלחת סינית במוזיאון הוליד חישוקי רקמה חדשים. דייני.
על התערוכה של חייהב קאהרמן, על סולידריות הנשים המהגרות ואחוות הפורמות והמאחות, את העבודות שלנו ואת עצמנו.
על ההתחלה של הסטודיו והעבודה הממש ראשונה שעשיתי עם רקמה וצילום וינטאג', זו שתשאר תלויה אצלי.
הצצתי מתוך החיים בבועה האמריקאית ולקחתי על עצמי אתגר כתיבה. בלי יומרות אבל עם רצון לשוב לפשטות נעימה, לכתוב ולספר.
יומולדת לכל הגן וההורים בפעם הראשונה בארץ חדשה… גייסנו את המבנה המוכר שלנו לאירועים ואני מצרפת את כ-ל מה שעבד לנו. ומה שלא.
מתוך ערימת הכלים בכיור עולות המחשבות על החיים בניכר ונולדה השראה להחלפת גלויות שאהבתי במיוחד.
@כל הזכויות שמורות לגל אמיר. אין לעשות שימוש בכל או חלק מהתוכן באתר זה ללא אישור בכתב ומראש | הקמת האתר: שרון רותם
אני לא מציקה בכלל ויש לי פוסטים משמחים, או לפחות אותנטיים מאוד, ואשמח לשתף.
אז כאן, הנה פה למטה, נרשמים: