dolls-outside

מבודדת (2): אני שונאת ברביות

בפוסט הקודם בסדרת הלהיט "מבודדת" הבטחתי פרויקט שאפשר לעשות גם עם בנות 4 ובני 6 משתפי פעולה, והפרויקט הזה התאים לי בול – גם משהו שרציתי לעשות, גם משהו שממילא הייתי צריכה לעשות (לשחק עם גוני, מדי פעם) וגם מצטלם כמובן נפלא לזכרונות…

פעם כשאמרו לי ברבי ישר דמיינתי את האמא שאני כבר לא אהיה, או את זו שאני מכירה מהכיתה של הילדים, אמא ברבי, אבל עוד לפני כבר לא חיבבתי אותן. היו לי ברביות אבל כי לכולן היו וכי בת דודה שלי שהיתה גרה באמריקה הגדולה, היתה שולחת לי תמונות של אוסף הברביות המטורף שלה עם פתקים מרושעים ומעוררי קנאה אז רציתי עוד בובה ועוד מקרר ועוד… אבל האמת היא שבעיקר נהנתי להכין להן בגדים (להכין.. לגזור עיגול באמצע בד מרובע ולקרוא לזה חולצה) או להמציא מתקנים מתוחכמים לבית שלא היה להן, לברביות שלי כבר אז היה open space.

כשלאמא שלי נמאס לסדר אותן כל פעם מחדש, כשהיא מקפידה ליצור קומפוזיציות משחקיות מורכבות על המדף, הן הוכנסו לשק גדול וחיכו בסבלנות. עשו סיבוב אצל קרובות משפחה וחזרו ישר לאלה שלא התעניינה בהן בכלל. 

יד של ברבי אוחזת ספל קפה מקרטון על רקע עיתון לברביות

ואז הגיעה גוני.

הברביות הוצאו מהסגר, בגדים בני 35 שנים התפוררו עליהן באלגנטיות והיא? לא חמלה עליהן. שטיפות שיער, איפור, משחקי משפחה שחושפים את כל מה שחשבנו שהצלחנו להסתיר (-: עם הברביות התגנבו לארגז גם בובות בראץ (בתמונות בהמשך רואים את ההבדל בינהן) שירשנו פעם משכנה טובה, שעם כמה שאני שונאת את הברביות המושלמות את הבראציות אני ממש מתעבת. פורנו בבובה.

"פרויקט" בידוד עם ילדים וברביות

לפני הרבה זמן נתקלתי בבובות של סוניה סינג אמא צעירה מטזמניה שמתוך עקרונות מחזור ורצון לספק לבת שלה בובות עם מראה טבעי יותר התחילה "למחזר" בובות בראץ ולשדרג אותן לבובות יפיפיות. והיום היא חצי אימפריה ומוכרת כל בובה ב-700 ש"ח שזה סוף נחמד לסיפור יפה.

תמונה של הבובות שמשדרגת סוניה מ- tree-change-dolls
tree-change-dolls מושלמות

אני רכשתי את החוברת הדיגטילית שהיא מוכרת בחנות האטסי שלה, חוברת PDF שמציעה מדריך לשדרוג בובות בראץ אבל אני מרגישה נוח לכתוב כאן את הנקודות הכי חשובות בעיני כי החומרים כבר הופצו ויש לא מעט סרטוני הדרכה של אחרים שמשתפים יותר. עדיין נחמד בעיני לתמוך ביוזמות מחזור נשיות כאלו אז קניתי (-: 

מה עושים?

בוחרים את הנסיינים ומלהיבים את קהל המשתתפים והשותפים. לנו יש מעט מאוד בובות בראץ, בעצם היו לנו שלוש והן הוקרבו בשמחה לפרויקט, הוספנו גם ברבי-בת וברבי-קן (בן). רציתי מאוד לעבוד עם ברביות כי מהן יש לנו יותר (וכאמור הן רזות מדי, מאופרות מדי ואפילו לבנות מדי גם ליד גוני הילדה הלבנבנה ביקום) אבל בדיעבד אני ממליצה לעבוד עם הברציות אם יש.

בובות ברבי ובובות ברץ שנבחרו לפרויקט, תמונת ה"לפני"
הצוות הנבחר. כצאן לטבח

הניקוי

שלב הניקוי הוא כייף גדול, אני נתתי לילדים לעבוד עם צמר גפן ואציטון (גם ככה הם כל היום מורחים ומורידים לק) אבל אפשר למצוא עוד אופציות טבעיות יותר כמו שמנים. זה שלב שבו ההבנה כמה חומרים כימיים מגעילים מרוחים על הצעצועים שלנו מחלחלת… וזה ממכר להסיר איפור. קל יותר לעבוד עם הבראציות, האיפור שלהן יורד יותר בקלות והפנים יחסית רחבות לעומת הברביות עם העיניים הקטנות (והמעצבנות). אז לגמרי שלב קפה ועוד קצת עבודה על השולחן ליד "הפרויקט" (-:

ידיים קטנות משפשפות עם צמר גפן את הפנים של הבובה
חשיפת הפרצוף האמיתי. ממכר

השלב הבא אחרי שהפנים יפות ונקיות יהיה להתלבט אם לא להשאיר אותן ככה…

בובת ברץ בן ובובת ברץ בת נקיות מאיפור ולכלוך
האנתרופוספים החדשים

מנקים ומשדרגים את השיער: הטריק האמיתי כאן הוא פשוט להשרות במים חמים שמרככים את השיער הסינטטי ולהוסיף קצת מרכך: גיגית בתוך הכיור או בתוך המקלחת, מים חמים (לא רותחים שלא ימיסו את השיער או את הילדה) ופשוט לסרק במקטעים -קודם מהסוף ואז לאט להגדיל את המקטע שמסרקים. גם כאן לגמרי אפשר לחזור עוד שעה לנקות את חדר האמבטיה (-: 

גוני חופפת לבובה את הראש בגיגית הירוקה
נקיה וטהורה (כמעט)

מציירים פנים חדשות

טוב, זו כבר שאלה של גישה.. אני בדרך כלל משחררת לילדים שלי לעשות מה שיפה בעינהם (ופחות בעיני) אבל במקרה הזה סיכויי ההצלחה שלהם היו כל-כך קלושים, בטח לגוני אבל גם לאלולה בת ה-10, ולכן החלטנו שאני אנסה את כוחי בציור. זה לא כזה פשוט.

פני בובת ברץ בשלב הראשון לציור, עם כתמים לבנים במקומות עליהם אניח את הצבע בהמשך.
היד רועדת והמכחול עבה

מכחול ממש דק היה עוזר – לא היה לנו ואנחנו לא יודעים לדחות סיפוקים, בטח שלא בבידוד. העצות העיקריות: להתחיל מסימון באקריליק לבן של האזורים שעליהם נצייר, כולל הגבות. אנחנו ציירנו בצבעי אקריליק, סוניה ממליצה למרוח אח"כ לקה טבעית (בטח טבעית, נו). 

תמונת "לפני" ו"אחרי" של הבובות
התשובה ל"למה כדאי מכחול דק"

אני ממש בטוחה שיצליח לך עם מכחול דק (-: יש כמה סרטונים שמדגימים, לי היה הכי קל לבחור תמונה של בובה בצבעים דומים ולנסות להעתיק. כדאי לשמור על מעט צבעים חמים, להוסיף שכבה דקיקה לאזור הלחיים ואפשר גם להוסיף נמשים – לי זה פחות הצליח:

והכי חשוב לא לשכוח את "נקודת האור" הלבנה בעיניים, זה מה שעושה את כל המבט (הנבוב במקרה שלנו). בכל מקרה, מה שלא תציירי זה יראה כל-כך הרבה יותר טוב מהמקור! מגניב מאוד. זה לא ציור גדול, אז הילדים הצליחו להישאר מרוכזים לידי 10 דקות דבר שהשאיר את "הפרוייקט" עדיין שלהם.

מחזירים לילדים

הזמן להשיב את הבובות… אפשר כמובן להוסיף גרדרובה שתתאם לגישה הנטורליסטית החדשה (-: אנחנו אילתרנו כאילו לא עברו 35 שנים מאז ש"תפרתי" בגדים לבובות וכאילו אין לי מכונת תפירה ממש כאן ליד. בובה אחת הסתפקה בפיסת פליז ירוקה עם חורים בשרוולים, שהפכה לשמלת מעטפת כמובן. השנייה קיבלה חצאית ישרה מסוף של ג'ינס וסוף של שרוול כחולצת גולף ועם הלוק של בת סמינר צנועה יצאנו להצטלם בגינה…

בובות בגינה מביטות מעלה

תובנות

פרויקט מעולה בעיני לבידוד (ובכלל) מכמה סיבות: 1) הוא לא מצריך רכישות חדשות 2) את רובו אפשר להעביר אל גילאי ארבע ומעלה 3) גם גדולות וסבתות יכולות ממש להנות ממנו, בטח שמהשלב האחרון של הצילומים.

לגבי הבחירה בין ברבי לבראץ, כבר כתבתי שזה באמת תלוי במה שיש יותר בבית אבל חשוב להבין שאת הברבי הרבה יותר קשה "לצייר" מחדש. הרבה יותר בעיני. הנה דוגמה לשלישיה בה האמצעית עברה תחת מכחול המנתחים (הלא מספיק דק וכו וכו) שלי:

שלישיית ברביות, האמצעית עם הציור שלי על הפנים.
אחותי ככה את יוצאת מהקופסה?

דבר נוסף שצריך לזכור הוא שבובות הבראץ מגיעות עם רגליים נפרדות, מעין נעליי פלטפורמה גסות. כלומר אם נעלמו הנעליים או שאת רוצה להעלים אותן, צריך לייצר רגליים נורמליות וזה שלב מייאש מבחינתי. חלק גדול מהחוברת מוקדש לאיך לעצב/ליצור תבניות ליציקות וכו לרגליים, לי זה היה מוגזם ל.. "פרויקט". בטח אם עושים את החלק הזה לבד בלי ילדים, יציקות סיליקון, ואז מתי אני אשתה קפה? (זה קוד שהילדים שלי משתמשים ל"אעבוד", כן?). בחנות של סוניה יש המון גזרות לסריגת ותפירת בגדים, אבל אפילו לה אמא שלה מכינה אותם (-:

ומה קרה אח"כ?

ואז גוני ונטע שיחקו קצת בבובות שהשתלבו מהמם בקהילה הישנה שלהן ואז שוב נכנסנו לבידוד. ושוב התבקשתי לבוא לשחק בברביות.

ברבי "אבא וברבי "אמא שוכבים במיטה וקוראים עיתונים כשלידם כוסות קפה קטנות מקרטון
דוגמה אישית!

בזמן שהכנתי לאבא ואמא ברבי עיתון וקפה, כי אני משתדלת לנצל את דקות המשחק עם גוני להנחלת ערכי בסיס, הבנתי שלאבא-ברבי אין דבר ללבוש מלבד בגוף גוף מהוהה (שמחמיא לו מאוד אגב!). הבנתי גם שבעצם הוא הבובה-גבר הכמעט יחיד שנשאר ונותר ללא פרצוף כי לי כבר לא היה כוח לצייר אבל לילדים עדיין היה אציטון.. הסכמתי לחרוג מהרגלי הקמצנות ואי-רכישת הפלסטיקים שלי. חיפשתי אינסוף ביד-שנייה אבל הלחץ גבר וכך בשלהי הבידוד הנוכחי נשברתי והזמנתי 2 בובות. של נשים.

ברביות חדשות עם מידות גוף נורמליות

והסיבה היחידה שאני מודה בזה היא כי מצאתי ברביות במידות שפויות! ז"ת יש להן ירכיים עגלגלות ואפילו בטן לא שטוחה, גוני שיתפה פעולה עם הבחירה במדענית (ברוח הקורונה) ובפשניסטה עם גוון עור לא לבן. אז אם כבר לקנות, אני ממש ממליצה לחפש את הברביות האלו ולפחות להשקיע בייצוג נשי שפוי (יותר). אולי מחר בשעת המשחק שלי הן יקבלו שלטי הפגנה (-: 

לחיי שעות משחק ובריאות,

נשיקות מהבידוד, בעיקר פורמת

אשמח אם תשתפו:
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב pinterest
מה חשבת? אשמח מאוד לדעת

7 תגובות

  1. וואו, אפילו עם כל הצרות של המכחול – הבובה האמצעית נראית הכי אנושית ויפה. לא הייתי מאמינה שזה אפשרי…

    1. תודה, זה באמת מדהים כמה שהן מאופרות במצג הרגיל שלהן, כל מחיקה משפרת לדעתי…

  2. איזה יופי, איזה יופי!!! הסצנות שלך מקסימות, העיניים החדשות הרבה יותר יפות מהישנות, גם כשהן נבובות, והברביות החדשות טבעיות ויפות, רק חבל שאיפרו גם אותן!

    1. הם פשוט לא הצליחו להתאפק… אבל את צודקת. יכלו לעשות עוד טיפה מאמץ (-: תודה!

  3. יש פה אוסף די מכובד שאולי יעבור הלאה מתי שהוא. אני משהו שלא יודעים עלי-אני לא סובלת לשחק בבובות (טראומה ארוכת שנים…). לא שיחקתי עם הבנות-הן שיחקו עם עצמן או עם אבא שלהן שבנה להן מיני מתקנים מלגו לחדוות בנותיו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מוזמנים להרשם לניוזלטר שלי

אני לא מציקה בכלל ויש לי פוסטים משמחים, או לפחות אותנטיים מאוד, ואשמח לשתף.

אז כאן, הנה פה למטה, נרשמים:

איור עצמי של גל אמיר מחזיקה פורם ביד

כיתבו לי

איור עצמי של גל אמיר מחזיקה פורם ביד
דילוג לתוכן