מקפלים סירות נייר

יומולדת 6 לשימוש חוזר

הנה הוא הגיע, מהר מהצפוי, האירוע הראשון שלנו כאן…

לא הלכנו על מקוריות מטורפת או אינסטלציה מרהיבה אבל כן בפעם הראשונה (ואני באמת מתביישת שזו הפעם הראשונה) הצלחנו לחגוג לגמרי אקולוגי ובלי כלי חד פעמי אחד. ואני רוצה להתעכב על זה שנייה כי אני יודעת שזה צעד שכל כך נדרש כבר בחיים שלנו היום ודוווקא בגלל שאני, כבר שנים רבות מאוד אובסיסיבית לנושא, משתמשת בשקיות בד, אוספת זבל בטיולים (גם כזה שהוא לא שלי), לא מעיזה לארח בבית או לטייל עם חד פעמי ובאופן כללי טיפוס די שומר סביבה, אם לא מחשיבים לי את השינועים הימיים והטיסות שביצעתי בשנים האחרונות ושזיהמו את העולם בדלק…איכשהו כשזה מגיע לימי הולדת הדיפולט שלי היה לקנות צלחות, כוסות, מפיות – ולהתבאס מזה – אבל הנה. עדיין.אז לפני שנה הורדנו את השימוש בקשיות, טריוויאלי. בהתחלה עוד השתמשנו בקשיות הסילקון מדי פעם ו"סיימנו" את הסטוק שבבית, עד שהבנתי שזה לא יכול לעבוד ככה. אז יש לי ארון עם חד פעמיים שנשארו, אבל החלטתי שצריך להפסיק להנכיח אותם בחיים – גם אם עדיין יש קופסא מלאה. 

קש רב פעמי

וככה כל פעם קצת, איפה שאפשר.

הברד בבריכה עדיין מוגש בחד פעמי אבל המוכרת בקיוסק התרגלה שאנחנו מביאים קשים מהבית (ולא, זה לא היה לה פשוט בכלל. והחזרתי כל פעם את הקשים שהגישה לנו למרות שידעתי שהם נזרקים לפח, אבל זה היה עניין של להרגיל את עצמי ואת מי שמסביבי ובלי הרבה דיבורים מטיפים).ואז הגיעה יומולדת 6 של נטע.

נטע התחיל השנה כיתה א' עם 38 ילדים. מזעזע. אבל לפוסט אחר. בפועל כבר תכף עובר חודש ואני לא מכירה אף אחד מההורים, כמעט אף אחד מהילדים וחמור יותר – גם הוא לא.

ברור היה שנצטרך לארגן יומולדת לכולם, קצת גיבוש ולהבין עם מי בדיוק יש לנו עסק (-:

הבית היפה והמיוחד שלנו לא בנוי להכיל כזו כמות אורחים (בקושי 6 נפשות…) אז פנינו לנחל הצמוד. לשמחתי כבר התארגנתי על שתי חברות (וזהו, נפגשנו והן הוגדרו החברות שלי) כי אני ממש מתקדמת ביחס לשאר המשפחה וקיבלתי מייד פידבק שהמקומיים לא יבינו אם אכתוב נחל ראש פינה ואשלח וייז. צריך להגיד ואדי. קיבלתי.

החלטנו להזמין את כולם ביום שישי מייד אחרי בית ספר לואדי (!) ורגע אחרי הבנו שהזמנו 40 ילדים פלוס אחים פלוס הורים ושאין לנו מושג איך להתמודד עם זה (-:

אבל בישראל שלא כמו בניכר, יש בנות גרעין, יש סבא וסבתא ויש חוסר בושה בלבקש להגיע בשישי בצהריים לצפון. וכך היה.התחלנו בפיקניק, שטהרתו אוכל שלא מצריך כלים – פיתות, חומוס, פלאפל וירקות חתוכים והבנו שלהתארגן על 40 צלחות פלסטיק זה לא כזה קשה… 3 משפחות סגרו עניין כולל כוסות. מראש הדגשתי שהילדים מתבקשים לבוא עם בקבוקי המים שלהם והכוסות (וגם קצת סכום) היו רק בשביל שכולם יהיו רגועים…

מפיקניק שאיפשר לכולם להתאסף ולגדולים להתפנק על בירה קרה, נעלנו בחזרה נעליים ועלינו קצת בואדי (!) לפינה מוצלת שם פרשנו מחצלות ואורגנו כמה תחנות. אני עדיין בשוק כמה מהר הזמן רץ וכמה רגוע ונחמד היה. ובלי חומרים יקרים, מלכלכים אבל זה גם בגלל שבכיתה א' עוד זורמים עם הפעילויות… נניח חדי קרן היו פחות עובדים לי מעיתונים ישנים שקיבלתי מהסופר.

משתפת במה שעשינו לשימוש חוזר:

סירת נייר

1. סירות מנייר עיתון

ישבתי וישבתי וצפיתי לפחות 5 פעמים בסרטון ביו טיוב עד שידעתי בעל פה איך מקפלים מעיתון סירה. מניחה שלאחרים זה יקח פחות זמן…

מקפלים סירות נייר

על מחצלת עם עיתונים, לימדתי כל פעם את מי שהתקבץ, זה לא מאוד פשוט במעגל עם ילדים בני 5-6 אבל הצלחנו. מייד הם נשלחו לנחל לנסות את הסירות ומייד חזרו לבשר שהן שקעו וטבעו (-: 

מקפלים סירות נייר

אבל זה היה ממש כייף לנסות! הבאתי שק איקאה ששימש כ"בית קברות לסירות" ודי הצחיק אותם כך שבסוף היה משעשע גם למי שספינתו טבעה מייד. ולא נשארו עיתונים בנחל. סליחה, בואדי.והיו את אלו שחזרו להכין שוב. תמיד יש את אלו.

יצירה עם עלים

2. פינת יצירה

מחצלת שתפעלה את עצמה, הכנתי דוגמה והשארתי אותה ליד מערום קרטונים חתוכים (אם יש חומר שיש לנו בשפע כרגע זה קרטונים), סלוטייפ וטושים. הצלחה.ממש הצלחה.

יצירה בטבע

הדוגמה דיברה את עצמה וראיתי שהרבה ילדים כתבו את השם שלהם מעלים – כי הם כבר יודעים, לא כמו אצלנו בבית…למי שרוצה לשדרג – הכוונה המקורית היתה ליצור סימניות אבל בריסטולים צריך לקנות וקרטונים למיחזור זה יותר קל.

עץ המשימות

3. עץ משימות

עצי הזית היפים ממש ביקשו שנשתמש בהם ודור הכין פתקים עם משימות והחביא בחורי העץ, כל ילד בחר משימה וביצע.כאן קצת חרגתי מהרגלי… לא הייתי בטוחה שדור יצליח להלהיב את כולם ממשימות אז אישרתי שקית טופי לחלוקה למבצעים. בפועל הצטרפו אליו שתי בנות אלופות מהשכבה שלו והם תקתקו שם הכל אבל אני מניחה שהטופי עזר (-:

נדנדה

4. נדנדה על עץ

אילתור של הרגע האחרון: אורי מצא את הנדנדה מהבית באמריקה (זאת אומרת שהוא מצא חבל צהוב עם קשר בקצה) והיא נתלתה על זית שלא ידע מאיפה זה הגיע לו. מבוגרת אחראית ותור של ילדים נלהבים שכאילו לא גדלים עם נדנדות.

מסלול פעילות

5. סלאק ליין – שיווי משקל

אחת הקניות המוצלחות מהיומולדת הקודמת של נטע.  בהעדר דשא ירוק ורך שיבלום נפילות, פרשנו מזרני שטח מתחת. זה גם מאוד התאים לסקאלת הצבעים של היומולדת (הלכנו על "רק לא צבעים טבעיים משתלבים").

 – הכנתי עוד "בינגו" דרך כי חשבתי שאולי יהיה להם קשה להתקדם בואדי (!) וזה יעורר קצת מוטיבציה: כרטיסיות עם 3 דברים שצריך למצוא בדרך (הלכתי על הכי פשוט: פטל קדוש, ענף זית ואבנים) אבל לא היה בזה צורך… לפעם הבאה.

בינגו דרך

שעה עברה חלפה ביעף, הילדים עברו חופשי בין התחנות ואנחנו התאספנו לנעול (שוב) נעליים ולהעלות עוד קצת בואדי (!) לבריכונת בנויה, לטבילה, אבטיח וטקס יומולדת.כמה פשוט ככה מוצלח, ממש לא סבלתי כמעט בכלל.נטע היה מאושר ברמה גבוהה מהיומיום הקשוח שלו, האחים שלו התנהגו לא רע ביחס ליומיום האינטנסיבי שלהם ואנחנו הלכנו הביתה לשתות קפה קר עם שאריות עוגה במזגן. ושנ"צ.ארגז אחד של כלים מלוכלכים שנעלם במדיח, מינימום זבל תודות לחברה עם תרנגולות שאוכלות קליפות ושאריות, וקצת תובנות:

  1. ממש לא צריך חד פעמי.
  2. בפעם הבאה אזכור לבוא (או לשלוח את מי מטעמי) לקנות אוכל עם קופסאות, החד פעמי היחיד היה של החומוס והפלאפל שקנינו.
  3. נרשמו כמה תהיות של ילדים בנוגע לאיפה החטיפים ואם יש מיץ פטל אבל לא ברמה מסכנת חיים.
  4. אני לא תמיד צודקת. הנה, אמרתי לאורי שזה אדיוטי לקחת איתנו את המעדר פלסטיק הענק ה"מפנה שלג" לישראל… וטעיתי. יום קודם הוא שימש מעולה כמפנה חרא של פרות. טוב, זו חצי תובנה כי באמת בד"כ אני צודקת.
מנקים את השטח
  1. וממש לא צריך חד פעמי. לא צריך חד פעמי וצריך מאוד להראות את זה. זה אומר שזה בסדר גמור שנשארו חד פעמיים וזה בסדר גמור לאפסן אותם בארון גבוה (אל חשש הם לא יתכלו שם) והתפקיד שלנו הוא להרגיל את הילדים והמשפחה והחברים לדרך יותר טובה. ולא צריך בכלל לדבר את זה (אם כי לכתוב איזה פוסט אולי יעזור?) צריך פשוט לעשות את זה ומי שיוכל ויראה כמה זה באמת פשוט, יקח את העניין הלאה. 
כוסות רב פעמיות
  1. ילד בן 12 זה מעולה לסחיבות ציוד.

מבסוטית על עצמי מהר התיישבתי לכתוב, לפני ש"ירד" לי ואפילו חזרתי לפוסט הלידה של נטע להבין שגם יצא לנו לחגוג בדיוק בתאריך, ביום בשבוע ובשעת הלידה שלו. אם רק הייתי מאמינה בסמליות (-;נשיקות,בעיקר פורמת

אשמח אם תשתפו:
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב pinterest
מה חשבת? אשמח מאוד לדעת

4 תגובות

  1. פוסט מעולה וממש כדאי לפרסם אותו בקבוצת הפייסבוק אפס פסולת ישראל. שם משוועים כל הזמן להשראה ולרעיונות איך לערוך אירועים וחגיגות ללא חד"פ.

  2. זה כל כך מקסים, כל הכבוד על האומץ, אני בטוחה שכולם יזכרו את יום ההולדת הזה ויחכו לבאים (אבל בלי לחץ בכלל :-)))

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מוזמנים להרשם לניוזלטר שלי

אני לא מציקה בכלל ויש לי פוסטים משמחים, או לפחות אותנטיים מאוד, ואשמח לשתף.

אז כאן, הנה פה למטה, נרשמים:

איור עצמי של גל אמיר מחזיקה פורם ביד

כיתבו לי

איור עצמי של גל אמיר מחזיקה פורם ביד
דילוג לתוכן